חג השבועות ופרשת נשא - דבר תורה לחג השבועות- הגמרא במסכת פסחים מספרת שרב יוסף ציווה את בני ביתו בחג השבועות , לשחוט עגל מובחר לסעודת החג . נימוקו של רב יוסף היה שאלמלא יום מתן תורה , לא היה הבדל בין רב יוסף ובין הרבה אנשים בשוק ששמם כשמו= יוסף (עפ"י רש"י.( הציווי של רב יוסף לבני ביתו מעורר תמיהה . לא היה מתאים יותר לחגוג את חג מתן תורה בטקס בעל אופי רוחני ,בתפילת הודיה ,סיום מסכת וכדו ?` נראה לומר שרב יוסף בא ללמד את החידוש שבנתינת התורה לעם ישראל . התורה איננה דבר מופשט שבא רק להפוך את האדם למשכיל יותר . לא ניתנה תורה למלאכי השרת . במתן תורה נאמר "וירד ה `על הר סיני ". תכלית נתינת התורה " להוריד את התורה לארץ," להפוך את התורה לתורת חיים . על ידי התורה עניני העולם הזה נכללים בגדר של תורה ,כאשר האדם עושה אותם לשם שמים ועל פי מצות התורה . רק מי שעוסק בתורה מבין את תפקיד עניני העולם הזה בעבודת ה` . ולכן גם אכילת בשר כלולה בעבודת ה` ולדוגמא סעודת שבת ויום טוב . [לכן ציווה רב יוסף לשחוט עגל משובח ,להורות שהאדם על ידי שעולה במעלות התורה , התורה מרוממת אותו והוא זוכה לראות את כל עניינים העולם הגשמיים , באור של תורה ,ואפילו פעולת האכילה ששקשורה עם תאווה גשמית,הופכת להיות אכילה של מצווה. דבר תורה לפרשת נשא- יקיריי, הפרשה הקודמת הסתיימה בפירוט משמרת בני קהת; פרשתנו ממשיכה במשמרות בני גרשון ובני מררי; מיפ קד הלויים המשרתים בפועל בקודש; הגדרת קדושת שלושת המחנות במדבר; דיני גזל,שבועת שקר, סוטה ונזיר; מצוות וחשיבות ברכת כוהנים; נדבת שנים עשר הנשיאים; הפרשה מסתיימת בהתגלות הקב"ה אל משה בתום הקמת המשכן ; על כך ועוד בפרשה שלפנינו. הפרשה מתחילה : "וַיְדַבֵּר ה`, אֶל מֹשֶה לֵּאמֹר נָשֹא, אֶת רֹאש בנֵּי גֵּרְשֹון גם הֵּם: לְבֵּית אֲבֹתָם, לְמִשְפְחֹתָם" אור החיים מפרש: "וידבר ה` וגו` נשא" הוצרך לומר וידבר פעם ב` ולא הספיק במה שאמר וידבר ה` במספר בני קהת הקודם שבפרשת במדבר, לצד שבא לומר ענין אחר לבד המספר, והוא שיינשא וירומם בני גרשון לערך בני מררי, וענין זה הוא דבר בפני עצמו שאין נשיאות זה בגדר נשיאות בני קהת שהם נושאי הארון, לזה קבע לו דיבור בפני עצמו,ולזה כשצווה על מספר בני מררי אמר בני מררי וגו` תפקוד לא קבע להם דיבור בפני עצמו שאין להם מעלה אלא מנין ממה שאמר תפקוד ולא תשא: "אל משה וגו`" ולהלן במספר אמר ואל אהרן, לצד כי שם בא הציווי לאהרן כדי שיעשה סדר האמור בענין משאם של בני קהת דכתיב ושמו אותם וגו` ולא ימותו, לזה אמר ואל אהרן, מה שאין צורך לזה במשא בני גרשון: ונפרש את הדברים - כאמור פרשתנו ממשיכה את תיאור תפקידי שלושת משפחות לוי ומניינם. הפרשה הקודמת הסתיימה במשפחת קהת, שהוזכרו בנפרד, ופרשתנו פותחת במשפחת גרשון ואחריהם משפחת מררי. אור החיים הקדוש מסב את תשומת ליבנו כי בעת שדובר על משפחת הקהתי היה פתיח של: "וידבר" ויש פתיח כזה גם לפני משפחת הגרשוני אבל לא לפני מררי? למה? נקודה נוספת, לפני משפחת הקהתי נאמר וידבר ה` אל משה ואל אהרון לאמור. ואילו לפני משפחות גרשוני ומררי נאמר רק .. אל משה לאמור. [ללא אהרון] למה? אור החיים עונה בתשובה זהה. יש שוויון למעמדם וחשיבות משפחותם של משפחות גרשון ומררי,ומעמד שונה ונכבד יותר למשפחת בני קהת. לכן ה"וידבר" השני משותף לשניהם ומחבר ביניהם. על בני קהת לא כתוב תפקוד ולא כתוב תשא, כי יש להם כבוד מיוחד מעצם נשיאת כלי המשכן החשובים. לעומת משפחות גרשון ומררי הנושאים את מעטפת המשכן ולא את הכלים החשובים שבקודש. זו גם הסיבה שהוסיפו את אהרון בשעה שדוּבר על משפחת הקהתי, כי לאהרון היה תפקיד ללוות את משפחת הקהתי בעבודתם ולהגן עליהם שלא ייפגעו מהקודש ולא ימותו. מכאן, שלמשפחת הקהתי היה מעמד נישא יותר ואילו משפחות גרשון ומררי במעמד פחוּת מהם. בדור השוויוני שלנו קשה קצת להבין את המושג של פערים במעמדות של שלוש משפחות שמיוחסות לשבט לוי. מעמדות זה לא דבר שלילי. כשם ששוויון מוחלט זה לא דבר חיובי. הראשון שהנהיג שוויון היה דווקא פרעה שהציע תפקידי גברים לנשים וההיפך וזה לא צלח, אז ביהדות יש לנו פערי מעמדות, ולא רק בין שלושת משפחות לוי. בדור שלנו עלינו לדעת שהבדלי מעמדות ופערים ניתן לסגור על ידי הידברות והשקעה נכונה לצמצום פערים ואין לראות בהבדלי מעמדות דבר שלילי – ושנזכה לאחדות בעם כנאמר במעמד הר סיני "כאיש אחד בלב אחד" "נעשה ונשמע " אמן ואמן !! חג שבועות שמח ושבת שלום –באהבה לא לשכוח "עירוב תבשילין" השבת פרקי אבות –פרק א` יחיאל
