יקיריי,פרשתנו פרשה קצרה מאד (40 פסוקים) פותחת בכינוס עם ישראל ביום מות משה והזכרה נוספת של הברית שבין עם ישראל לקב"ה; במעמד הברית הקב"ה מבהיר לעם ישראל כי לא תהיה סלחנות כלפי מפרי הברית; בהמשך הקב"ה מבטיח את כניסת עם ישראל לארץ והבאת העונשים על אויבי ישראל;התורה מבהירה לנו כי קיום מצוותיה היא בהישג ידינו; הפרשה מסתיימת בזכות הבחירה החופשית שיש לכל אדם וניתן לבחור בין טוב ורע; על כך ועוד בפרשה שלפנינו. בפרשה נאמר: "לֹא יֹאבֶּה ה` סְּלֹחַ לֹו כִּי אָּז יֶּעשַן אַף ה` וְּקִנְּאָּתֹו בָּאִיש הַהוּא - וְּרָּבְּצָּה בֹּו כָּל הָּאָּלָּה הַכּתוּבָּה בַּסֵּפֶּר הַזֶּה וּמָּחָה ה` אֶּת שְּמֹו מִתַּחַת –הַשָּמָּיִם" הספורנו מפרש: "לא יאבה ה` סלוח לו" -בחללו שבועת האלה שקבל בפיו אע``פ שבטלה בלבו: התורה מתייחסת כאמור למי שיפר את הברית בין הקב"ה לעם ישראל באפס סבלנות ובאפס סלחנות. ברית זה חוזה, ברית זו שבועה וחייבים לעמוד בה. אומר הספורנו: יש תופעה של אנשים שמצהירים "אמנם הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים". אומר הספורנו " קיבל את האלה בפיו אף על פי שביטלה בליבו" כלומר כבר בשעה שנשבע, הוא הפר את שבועתו וכך רצה להפקיע את שבועת האלה למפרע. אומרת התורה גם זה לא יעזור לו...זאת אומרת אדם שמקבל על עצמו הבטחה חייב לדעת שהוא חייב לקיימה ולא יעזרו לו התירוצים השונים ... אבל מעניין למה התורה משתמשת במושג "אז יעשן אף ה` ". כלומר רמת הכעס תהיה כזו שהקב"ה כביכול מוציא עשן מאפו. מדוע זה ממש נורא לא לקיים הבטחות שזה מתבטא כביכול שהקב"ה מוציא עשן מאפו? כמובן שהדברים לא אמיתיים אלא סוג של "האנשה" [ הסבר אנושי למושגים רוחניים] אז למה דווקא עשן מה המיוחד בעשן? התשובה היא כי כשיוצא עשן מארובה , זה לא משהו הפיך. לא ניתן לקחת עשן שיצא והתפזר ולהחזירו לארובה. אותו דבר בעניין הכעס של הקב"ה למי שמפר את הברית איתו בתואנות ותירוצים מתוחכמים. גם הסליחה לא תעזור ולא תחזיר את העשן שהתפזר. ...וכן בהבטחות –הבטחת עליך לקיים ולא ניתן לקחת את המילים אחורה.. המסר הוא: שלהפרת הברית יש תג מחיר גבוה, לא כדאי להסתבך שם ובימים אילו של חשבון נפש פרטי לאומי עלינו לדעת וכן למנהיגים שלנו שלמילים יש משמעות ולא כדאי להתחייב ולומר דברים שאין בהם מאחוריהם ממש ....ולואי שנדע לעמוד בדיברונו ובהבטחותינו ולקיים כל היוצא מיפינו באם הבטחנו .... ויהי רצון...שכך יהיה עם המנהיגים שלנו שידעו להבטיח וגם לקיים . "תכלה שנה וקללותיה-תשפ"ב –תחל שנה וברכותיה-תשפ"ג " שבת שלום באהבה – השבת מפטירים בהפטרה השביעית מהפטרות הנחמה –"שוש אשיש" השבת פרקי אבות-פרקים ה` –ו` יחיאל
